1. החלת ריבונות ביהודה, שומרון והבקעה – תשובתנו לטרור ולתפקידנו ההיסטורי

השבוע, מבימת הכנסת, קראתי להחלת הריבונות ביהודה, שומרון והבקעה. התשובה האמיתית לטרור של ה-7 באוקטובר היא לא פרס בדמות מדינה פלסטינית, אלא בדיוק להפך: החלת ריבונות ומחיקת הרעיון ההזוי הזה אחת ולתמיד.

לאורך ההיסטוריה פעלנו מתוך אמונה בצדקת דרכנו, גם כשהעולם לא הכיר בזכותנו על ארצנו.
בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל למרות לחצים ואיומים בינלאומיים.
גולדה מאיר קבעה שמה שחשוב זה לא מה שיגידו הגויים, אלא מה שיעשו היהודים.
מנחם בגין סיפח את רמת הגולן למרות התנגדות חריפה של ארה"ב, כי ידע שההרתעה והביטחון שלנו חשובים יותר מהסכמות בינלאומיות ריקות.

קל וחומר שעכשיו, כשהמעצמה החזקה בעולם מכירה בזכותנו ההיסטורית על יהודה, שומרון והבקעה,
אין לנו תירוץ להחמיץ את ההזדמנות.
אם לא נחיל ריבונות עכשיו, זו תהיה בכייה לדורות וחטא לתפקידנו ההיסטורי.
לא נוכל להסביר לדורות הבאים כיצד ויתרנו על הרגע שבו העולם העניק לנו גיבוי לספח את שטחי המולדת שלנו.

יהודה, שומרון והבקעה – ליבת הארץ שלנו
חברון ומערת המכפלה, שכם וקבר יוסף, בית אל, שילה הקדומה, גבעון, יריחו והבקעה – כל אלו אינם רק אתרים היסטוריים, אלא הוכחה חיה לשורשינו העמוקים בארץ הזו. שליטה בבקעת הירדן חיונית לביטחוננו.

לומדים מההיסטוריה – לא חוזרים על טעויות
כשנסוגונו מעזה ב-2005, קיבלנו טרור וטילים במקום שלום. הדרך היחידה להבטיח את ביטחון ישראל, את ההתיישבות ואת עתיד העם היהודי היא בהחלת ריבונות על יהודה, שומרון והבקעה – כאן ועכשיו.

זה הרגע שלנו – ריבונות עכשיו!

2. דירות ללוחמים – דיור למי שמגן עלינו
השבוע נערך דיון בוועדת חוץ וביטחון על הצעת החוק שלי לשריון דירות במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" עבור מילואימניקים ולוחמים. 80% מהציבור תומכים במהלך הזה, אבל בפועל – זה לא קורה.

נוצר מצב אבסורדי שבו רשות מקרקעי ישראל מחליטה שהמדינה לא תקבע למי תינתן עדיפות בדיור. אבל אם לא הכנסת תקבע, אז מי כן? לוחמים עומדים בגבול עזה, בבוץ הלבנוני, מסכנים את חייהם עבור כולנו – והם צריכים לקבל קדימות על הקרקע שהם מגנים עליה.

החוק הזה חייב לעבור עוד במושב הנוכחי. אם יש בעיות משפטיות – שבית המשפט יחליט, אבל הכנסת לא יכולה להימנע מהחלטות בגלל חשש עתידי מפסיקה כזו או אחרת. רק חקיקה תבטיח הטבה משמעותית ללוחמים ולמילואימניקים – ואנחנו חייבים לקדם אותה עכשיו.

3. עובדים זרים: צדק חברתי ולא אשליות מסוכנות 

השבוע הגעתי לברך את ח"כ אתי עטייה, שנכנסה לתפקיד יו"ר הוועדה לעובדים זרים.
מדובר באחת הוועדות החשובות בכנסת, משום שהיא נוגעת ישירות גם לזכויות עובדים זרים וגם לרווחת אזרחי ישראל.
לצערי, יש שני אתגרים משמעותיים בתחום שהמדינה עדיין לא מצליחה לתת להם מענה ראוי:

1. תנאי העובדים הזרים – טובים מדי על חשבון האזרחים

מדינת ישראל מחויבת לתת לעובדים הזרים תנאים סוציאליים הוגנים, אבל בשם עיקרון השוויון הגענו למצב אבסורדי:
התנאים שניתנים פה אינם קיימים בשום מקום בעולם.
למה צריך להפריש להם לפנסיה, אם הם כלל לא יפרשו פה? לכל הפחות,
צריך להתאים את ההפרשות לעלות המחיה במדינת המוצא שלהם.
כיום, עלות העסקת עובדים זרים בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם, ובסופו של דבר,
זה פוגע באנשים החלשים ביותר בחברה שלנו – הקשישים, הנכים, והחולים שזקוקים לעובדים הללו.
עניי עירך קודמים.

2. הניסיון למסמס את הבאת העובדים הזרים – כדי להחזיר את הפלסטינים

גורמים מסוימים מנסים להכשיל את הבאתם של עובדים זרים כדי להחזיר לשוק העבודה את הפועלים הפלסטינים.
מדובר בכניעה מסוכנת לקונספציה שכבר הוכחה כהרסנית.
אסור להחזיר לכאן אנשים שרוצים לרצוח אותנו, ואסור ליפול שוב לאשליה המסוכנת הזו.

אם ח"כ אתי עטייה תצליח להתמודד עם האתגרים האלו, אזרחי ישראל ירוויחו – ובגדול.
אני מאחל לה הצלחה רבה בתפקיד, ואני אעמוד לצידה כדי לקדם פתרונות אמיתיים בתחום.

4. פצועי צה"ל לא צריכים להתחנן לזכויותיהם
במלחמה האחרונה נוספו המוני פצועים, חלקם עם פציעות קשות בגוף ובנפש. אם לא נדאג להם – נהיה כפויי טובה.

זה מתחיל מהדבר הכי בסיסי – אין אפילו דף שמרכז בצורה מסודרת את כל הזכויות שלהם.
פצועים לא צריכים להתרוצץ, לחפש מידע ולחיות בחוסר ודאות.
המדינה מחויבת לספק להם שקיפות מלאה ונגישות מיידית לכל מה שמגיע להם.

זה לא עניין מסובך – זה עניין של רצון.
אם היה מדובר בבירוקרטיה אחרת, המדינה הייתה מוצאת דרך לייעל את התהליך. כאן מדובר בלוחמים שנפצעו למעננו – ואין להם אפילו דרך פשוטה להבין מה מגיע להם.

הם נתנו את הגוף והנפש שלהם עבור המדינה – עכשיו התור שלנו לדאוג להם. 

5. מחירי וולט – תחרות חופשית או מונופול בעייתי?  
השבוע ניהלתי דיון בוועדה בנושא עליית המחירים של וולט, לבקשת ח״כ אברהם בצלאל ורון כץ. המסעדנים דרשו להכריז על וולט כמונופול, אך הסמכות לכך נמצאת בידי רשות התחרות – ולא בידי שר הכלכלה.

המציאות ברורה: הציבור סובל מיוקר מחיה גבוה, ובצדק כועס על עליית מחירי המשלוחים. אני בעד עסקים ובעד כמה שפחות התערבות ממשלתית – אבל כשהשוק לא מאפשר תחרות אמיתית, חייבים להתערב.

במהלך הדיון:

• שמענו את המסעדנים שמתלוננים על שליטת וולט בשוק.

• חברות כמו יאנגו דלי ופנגו טענו שהן רוצות להתחרות בוולט, אבל רשות התחרות לא מאפשרת להן להתאחד, מה שמקשה על יצירת אלטרנטיבה אמיתית.

סיכום הדיון: דרשתי מרשות התחרות לבדוק אם וולט היא אכן מונופול ולהחזיר לוועדה מסקנות. אם יתברר שהשוק לא תחרותי – נפעל כדי לשנות את המצב ולוודא שהצרכנים והעסקים מקבלים תנאים הוגנים.