משה פסל/ 11-17/05/25
1. קידום העדפה למשרתי מילואים בשירות הציבורי
השבוע השתתפתי בדיון חשוב בוועדת החוקה, שעסק בקידום הצעת החוק שאני מיוזמיה – להעדפת משרתי מילואים בקבלה לתפקידים בשירות הציבורי.
הדיון התקיים בעקבות דרישתנו מהדיון הקודם במושב הקודם של הכנסת, לראות את המתווה שהכינה נציבות שירות המדינה. הבהרנו כבר אז:
אם המתווה יהיה לשביעות רצוננו – נשאיר את הצעת החוק במתכונתה הנוכחית, שמעניקה סמכות לנציבות לתעדף מילואימניקים.
אבל אם לא – נתקן את החוק ונכניס לתוכו את היעדים והשיטה עצמה, באופן מחייב.
במסגרת המתווה, הוצעה תוספת ניקוד במכרזים:
10% תוספת לציון המשוקלל למשרתי מערך לוחם
5% למשרתי מערך עורפי
זו התחלה, אבל זה רחוק מלספק. אמרתי את זה בצורה ברורה בדיון:
"5% ו־10% זה לא ראוי. בתקופה שבה עשרות אלפי לוחמים עזבו הכול בשביל להגן עלינו – זו התשובה שלנו להם?"
התנגדתי גם לגישה לפיה בשל מספר המשרתים החריג בשנים 2023–2024 צריך לצמצם את ההטבות. להפך – אם היו הרבה משרתים, מגיע ליותר אנשים לקבל תעדוף. זו לא סיבה להרים את הרף.
הזכרתי בדיון את העיקרון המרכזי שעומד מאחורי ההצעה:
"אנחנו לא עושים טובה לאף אחד – אנחנו עושים טובה לעצמנו. מי שנתן מעצמו למדינה, ייתן מעצמו גם בשירות הציבורי. הוא יהיה משרת ציבור טוב יותר."
אני אמשיך להיאבק על כך שהתעדוף יהיה אמיתי, משמעותי, ושיבטא הכרה אמיתית בעשייה של משרתי המילואים – במיוחד מהמערך הלוחם. הצעתי לקבוע הוראת שעה שתיתן בתקופת מלחמה תוספת של 25%, ואחר כך לעדכן לפי הצורך.
2. ניצחון אמיתי – בלי להתבלבל
השבוע התראיינתי אצל גדי נס ברדיו צפון, ושם הצגתי את עמדתי הברורה:
אין טעם במבצע צבאי שלא יסתיים בהגירה של עזתים.
"או שמדובר באנשים חפים מפשע – ואז צריך לחלץ אותם מציפורני חמאס.
או שמדובר באויב – ואז צריך לגרש אותם. אי אפשר להחזיק את המקל משתי קצותיו."
קראתי לממשלה להתחיל בהנעת מהלך של הגירה, לצד כיבוש שטח והחלת ריבונות – בדיוק כפי שעשינו ב־48' וב־67'. הגיע הזמן להפסיק להסתובב סביב הזנב של עצמנו ולפעול באומץ.
בנושא הלחימה – הדגשתי את מה שאסור לשכוח:
"אסור להכניס חיילים לסריקות בתוך מבנים בלי ריכוך.
אם יש ספק – אין ספק. מפילים את המבנה, לא מסכנים את הלוחמים."
במהלך השיחה, גדי נס העלה את החשש שטראמפ – שמגיע כעת לאזור – ישאיר את ישראל מאחור. עניתי לו בצורה ברורה:
"טראמפ הוא איש עסקים. הוא סגר דילים כשהבין שמי שמולו פועל בעוצמה.
גם אנחנו צריכים להמשיך לתקוף. אף אחד לא יעשה את העבודה במקומנו.
אנחנו לא תלויים באמריקאים – אנחנו חזקים, ויכולים להוביל לבד."
בלי הגירה – אין ניצחון
בלי ריבונות – אין שליטה
3. חב"ד על ראש שמחתנו
השבוע התקיים דיון בוועדת החינוך בהצעת החוק שאני בין יוזמיה, יחד עם השר עמיחי אליהו וח"כ לימור סון הר מלך – להנחלת מורשתו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל.
אני אוהב מאוד את חב"ד. מדובר בתנועה עם לב ענק, שהתרומה שלה לעם היהודי לא תסולא בפז. חב"ד זה לא רק תורה וחסידות – זה שליחים שפועלים יום ולילה, תמיד עם חיוך, תמיד עם סבלנות, ותמיד עם אהבת ישראל אמיתית.
כל יהודי בכל פינה בעולם יודע: אם אתה צריך עזרה – חב"ד שם בשבילך.
במהלך הדיון אמרתי:
"מורשת חב"ד היא דבר שאין לו שני.
אהבת ישראל, אחדות, קבלת כל יהודי בסבר פנים יפות – זה משהו שצריך ללמוד ממנו, במיוחד עכשיו."
שיתפתי גם בחוויה מהביקור האחרון שלנו בארגנטינה – ראינו שם בעיניים איך השליחים מחברים בין דתיים, חילונים ומסורתיים – כולם מתכנסים יחד תחת ערכים של יהדות, חמימות, ותחושת שייכות.
"החוק הזה חשוב,
אבל המורשת של הרבי – זו לא רק שורה בספר החוקים.
המורשת – זה אתם, השלוחים. אנחנו רק נותנים עוד דחיפה קטנה לעשייה הענקית הזו."
וסיימתי באמונה הפשוטה שלי:
"אם היינו מודדים בכמה תרומה יש לשליחי חב"ד לעם היהודי –
הם היו הראשונים שמגיע להם תקצוב מהמדינה.
4. רגולציה לא מרסנת – פוגעת! התנגדתי לחוק הקלטת שיחות במתכונתו הנוכחית
השבוע השתתפתי בדיון בוועדת הכלכלה על הצעת חוק חדשה שתחייב כל עסק להקליט ולשמור כל שיחת טלפון שקשורה לעסקה מעל 500 ש"ח.
נשמע טוב בכותרת? אולי.
אבל בתכל'ס – זו רגולציה מיותרת, מכבידה, שמעמיסה על כל עסק קטן – בין אם הוא מוכר טאבלטים, עטים, בגדי ים או קפה.
באתי לכנסת כדי לייצג את המגזר העסקי.
הממשלה מדברת על יוקר המחיה, ובאותו זמן מטילה עוד ועוד חוקים שמאלצים את בעל העסק הקטן לקנות מערכות הקלטה, לשלם על אחסון, להחזיק ראיות על שיחות מלפני שנים – ולחיות בפחד מתביעות ייצוגיות כי "שכח לשמור הקלטה".
"החוק הזה מניח שכל בעל עסק הוא נוכל עד שיוכיח אחרת.
זו תפיסה שגויה, שמובילה בדיוק להפך – ליותר ביורוקרטיה, יותר עלויות, ויותר יוקר מחיה."
אמרתי בדיון שאני בעד לפגוע בגופים שמנצלים קשישים ושולחים להם מוצרים מיותרים במרמה – וצריך למצוא פתרונות כואבים נגדם.
אבל אסור להחיל את זה על כל עסק קטן. לא ייתכן שבחורה שפתחה עסק לעיצוב בגדי ים תצטרך להוכיח ש"פנו אליה קודם". לא כל עסק הוא מוקד שיווק טלפוני.
"אנחנו מכירים את התופעה – עו"ד לוקחים אנשים עיוורים או נכים, לצערי הרב, ומגישים בשמם תביעות ייצוגיות הזויות.
זה לא תיקון עוול – זו פגיעה בלוחמים, ביזמים, ובעצם גם בצרכנים."
לכן קראתי לצמצם את החוק – כך שיחול אך ורק על מגזרים שמוכרים בפועל לקשישים באמצעות שיחות יזומות, ולא על כלל העסקים.
- עוד דברים טובים השבוע במשכן