משה פסל/ 08-14/12/24
1. האם נקבל באוניברסיטאות בישראל אנטישמיות ותמיכה בטרור?
השבוע השתתפתי בדיון בוועדת החינוך, וזו הייתה אחת הפעמים הנדירות שבהן יצאתי מהדיון בתחושת הלם וחלחלה.
כל ראשי האוניברסיטאות בישראל התכנסו כדי להבטיח שהחוק שאמור לשלול את האפשרות ללמוד באוניברסיטה ממי שתומך בטרור לא יעבור.
נשיא אוניברסיטת תל אביב הגדיל לעשות וטען שהבעיה המרכזית היא ההסתה נגד הסטודנטים הערבים. נשיא האקדמיה למדעים, פרופ' דוד הראל, אף קרא לראשי המוסדות לסרב ולצפצף על החוק.
אלוהים ישמור!
החוק הזה נועד לקבוע דבר פשוט: מי שהורשע בהסתה לטרור יורחק מהמוסד האקדמי. לא מדובר בהפחדות ולא בהסרת חופש הביטוי – מדובר במי שמעשיו זכו להכרעה בבית משפט.
ומה התשובה של האוניברסיטאות? שהן לא "אוכפות" הסתה לטרור. האמת? הן צודקות – זו העבודה של משטרת ישראל. אבל כשאני מעיין בתקנונים שלהן, אני מגלה שהן אוכפות סנקציות על הטרדות מיניות, עבירות תעבורה, אלימות ועוד שלל עבירות פליליות.
כלומר, אם סטודנט הורשע באלימות או אפילו בעבירת תעבורה – הוא עלול להיענש.
אבל אם הוא תמך בטרור או הסית לרצח יהודים – הכול בסדר, הוא יכול להמשיך ללמוד.
איך אנחנו יכולים להלין על מה שקורה באוניברסיטאות בארצות הברית – על ההפגנות, השנאה הגואה והאנטישמיות בקמפוסים – אם פה, במדינת ישראל, אנחנו לא מצליחים לטפל בתמיכה בטרור ובאווירה האיומה בתוך האקדמיה?
תנועת "אם תרצו" הציגה בדיון עדויות חמורות על הפגנות תמיכה בטרור בתוך הקמפוסים. מילואימניקית מאוניברסיטה העברית שיתפה כיצד היא חשה מאוימת, סיפרה שקוראים לה לרצוח אותה ושבכל יום היא רואה צלבי קרס ומסרים של שנאה מול עיניה.
הגיע הזמן לעשות סדר באקדמיה ולהעביר מסר חד וברור: במדינת ישראל אין מקום לטרור ותומכיו, בטח לא בקמפוסים שלנו.
צפו בדברים שאמרתי בוועדה כאן:
2. פיקוח על דוחות התאגיד – שקיפות היא לא מילה גסה
השבוע התקיים דיון בוועדת הכלכלה על הצעת חוק שמבקשת דבר פשוט והגיוני: לקיים דיון קבוע על דוחות התאגיד בוועדה. להפתעתי, הדיון הפך לזירה רועשת כשחברי אופוזיציה ואנשי התאגיד הגיעו בהמוניהם כדי להתנגד.
כמי שמחזיק בתפיסה של ימין כלכלי מובהק, אני בכלל לא בטוח ששידור ציבורי הוא רעיון נכון – בטח כשהוא עולה כל כך הרבה כסף לציבור. מצד שני, יש לשידור ציבורי יתרונות שאין להתעלם מהם. הוא לא תלוי במונופולים ובבעלי אינטרסים, ולכן יכול לפרסם תחקירים אמיצים שהערוצים המתחרים יחששו לשדר.
ובואו נודה על האמת – התכנים של התאגיד לא רעים בכלל, אני אפילו די מחבב אותם.
אבל צריך להבהיר דבר חשוב: הצעת החוק הזו לא עוסקת בתכנים של התאגיד!
כל מטרתה היא למסד מנגנון פיקוח בסיסי על דוחות התאגיד בוועדת הכלכלה.
בדקתי את הנושא לעומק:
כמעט בכל מדינה שיש בה שידור ציבורי, יש פיקוח פרלמנטרי על הדוחות הכספיים. זה הגיוני, זה מתבקש, וזה המינימום שמדינה חייבת לדרוש ממוסד שממומן בכספי ציבור.
השקיפות הזו חשובה במיוחד כאשר חוזי העבודה של התאגיד עם הטאלנטים לא חשופים לציבור.
למה הם לא חשופים? הרי הציבור הוא זה שמשלם עליהם!
ההתנגדות האוטומטית של אנשי התאגיד להצעת החוק גרמה לי לשאול שאלות קשות:
מה יש להסתיר? למה שקיפות כל כך בסיסית בפני ועדה פרלמנטרית, שמורכבת גם מנציגי הקואליציה וגם מהאופוזיציה, מעוררת אצלם כזו התנגדות?
שקיפות היא לא עניין של ימין או שמאל – שקיפות היא האחריות שלנו כלפי הציבור.
צפו בדברים שאמרתי בוועדה:
3. הצרכנים לא יקבלו פיצוי?
השבוע דנו בהצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה)
ההצעה מבקשת לבטל רטרואקטיבית את חובת הפיצוי לצרכנים על טיסות שבוטלו או שונו בעקבות המלחמה. מדובר בחוק שפוגע ישירות בצרכנים הישראלים שנפגעו כבר כלכלית בעקבות המצב, ועכשיו מוצאים את עצמם נדרסים שוב מול חברות התעופה.
על מה מדובר?
לפי החוק הקיים, הצרכנים זכאים לפיצוי וסיוע במקרה של ביטול טיסה, אבל התיקון הנוכחי מבקש להחריג את תקופת המלחמה באופן רטרואקטיבי – כלומר, לשלול מהם את הפיצוי שכבר היה מגיע להם.
למה זה מסוכן?
פגיעה בצרכנים: מי שהסתמך על החוק הקיים ושילם את כספו, מוצא את עצמו נבגד ברגע האמת.
רטרואקטיביות: שינוי כללים בדיעבד פוגע באמון הציבור וביציבות החוק בישראל.
חוסר ודאות: מה ימנע מהכנסת לשנות חוקים אחרים בדיעבד בעתיד?
כמו במקרים אחרים, דווקא בזמן משבר תפקידה של המדינה הוא להגן על האזרחים ולא לגלגל אותם מתחת לגלגלי חברות הענק.
לכן אסור לתת להצעת החוק הזו לעבור במתכונתה הנוכחית.
הפיצוי שמגיע לצרכנים הוא לא חסד – הוא חובה בסיסית.
4. דיון מהיר על הקלות ללוחמים במבחני הלשכה – שבוע הבא
אני שמח לעדכן שאושר דיון מהיר בנושא ההקלות ללוחמים במבחני הלשכה, אותו ביקשתי.
הדיון ייערך בשבוע הבא, ביום שלישי, בוועדת חוקה, חוק ומשפט.
אסור לנו לאפשר מצב שבו לוחמים שיצאו להגן על כולנו יינזקו בצורה בלתי רגילה רק כי הם מילאו את חובתם למדינה. זהו מצב של כפיות טובה שאי אפשר להסכים לו.
יש פתרונות הגיוניים שיכולים להקל על הלוחמים:
מתן פקטור מיוחד ללוחמי מילואים במבחני הלשכה.
הקלות נוספות במתכונת המבחן, שיקחו בחשבון את האתגרים שעמדו בפניהם במהלך השירות.
חלופה אפשרית: מתן דמי אבטלה עד המבחן הבא, כדי שהלוחמים יוכלו ללמוד בראש שקט ולהשלים את הפערים שנוצרו.
המדינה לא יכולה להרשות לעצמה לייצר מצב שבו מי שיצא להילחם ולהגן על כולנו נפגע ומתעכב בחיים האישיים והמקצועיים שלו.
ביום שלישי הקרוב, בדיון בוועדה, נדרוש פתרונות מעשיים והוגנים ללוחמים שלנו.
אני מתחייב להמשיך לפעול בנחישות כדי שהמדינה תיתן להם את ההכרה, ההזדמנויות והכלים הראויים להצלחה.
- עוד דברים טובים השבוע במשכן
בשבוע שעבר סיפרתי לכם על הצעת החוק של ח"כ ארז מלול, שמבקשת לטפל ב250 מיליארד ש"ח שיושבים בעובר ושב של הבנקים, ולחייב את הבנקים להתקשר ללקוחות ולהציע להם חלופה נושאת תשואה.
השבוע, ח"כ ינון אזולאי לקח את זה צעד קדימה והגיש הצעת חוק שתחייב את הבנקים לתת ריבית על הכסף ששוכב בעו"ש – מבלי להתקשר או להטריח את הלקוחות.
מדובר בהצעת חוק מהפכנית, שיכולה להחזיר לציבור כסף רב ולעלות לבנקים מיליארדים. אם ההצעה תעבור, זו תהיה רפורמה בסדר גודל של רפורמת הסלולר – מהלך שיטיב עם האזרחים וישבור את ההתנהלות הקיימת של הבנקים.
אני די בטוח שהבנקים יעמדו על הרגליים האחוריות וינסו לבלום את ההצעה, אבל יש כאן הזדמנות נדירה להחזיר לציבור את מה שמגיע לו.
אמשיך לעדכן..